
מבנה מבחן אמירם: כך נראים ארבעת החלקים שכל נבחן צריך להכיר לפני היום הגדול
מבחן אמירם בנוי כמבחן אמריקאי רב-ברירתי (Multiple Choice), ומטרתו לבחון את רמת האנגלית האקדמית של הנבחן בארבעה תחומים מרכזיים: השלמת משפטים, ניסוח מחדש, אוצר מילים בהקשר וכמובן הבנת הנקרא. חשוב להבין כבר מההתחלה שמבחן אמירם באנגלית אינו בודק ידע בדקדוק בצורה מבודדת, אלא את היכולת שלכם להבין טקסטים אקדמיים, לזהות מבנים לשוניים נכונים ולהסיק מסקנות מהקשר – בדיוק כפי שתידרשו לעשות בקריאת מאמרים ומצגות באנגלית לאורך התואר. מי שמכיר מראש את חלקי המבחן, את סוג השאלות ואת קצב הזמן הנדרש, מגיע רגוע יותר ומנצל את הזמן בצורה חכמה במקום להתפזר.
החלק הראשון, השלמת משפטים (Sentence Completion), מציג לפניכם משפט עם מקום פנוי אחד או שניים, ועליכם לבחור מתוך ארבע אפשרויות את המילה או צירוף המילים שמשלימים אותו בצורה תקינה מבחינה דקדוקית ולוגית כאחד. חלק זה בוחן בו-זמנית שליטה בזמנים, במילות קישור, במבנים תחביריים ובהיגיון של המשפט כולו – ולכן לא מספיק לזהות מילה 'שנשמעת טוב', אלא צריך להבין את המשמעות המלאה של המשפט. חלק זה נחשב לרוב לקצר יחסית מבחינת זמן קריאה לכל שאלה, ולכן הוא מקום טוב 'לחסוך זמן' לקראת החלקים הכבדים יותר של המבחן.
החלק השני הוא ניסוח מחדש (Restatement), ולדעת רבים מהנבחנים זהו החלק המאתגר ביותר במבחן אמירם באנגלית. בכל שאלה תוצג לכם פסקה קצרה או משפט מורכב, ותתבקשו לבחור מבין ארבע אפשרויות את המשפט שמנסח מחדש את אותו רעיון במילים שונות – מבלי לשנות את המשמעות המקורית, להוסיף מידע או להשמיט פרט חשוב. חלק זה דורש הבנה עמוקה של הטקסט ולא רק זיהוי מילים דומות, ולכן חשוב להתאמן עליו במיוחד באמצעות תרגול אוצר מילים באנגלית רחב, שמאפשר לזהות מילים נרדפות וניסוחים חלופיים במהירות ובביטחון.
החלק השלישי, אוצר מילים בהקשר (Vocabulary in Context), בוחן את היכולת שלכם להבין את המשמעות המדויקת של מילה או ביטוי כפי שהם מופיעים בתוך משפט או קטע נתון – גם אם למילה יש כמה משמעויות אפשריות בשפה. לרוב תתבקשו לבחור את המילה הנרדפת המתאימה ביותר להקשר הספציפי, מה שאומר שגם אם אתם מכירים את המילה 'בוואקום', עדיין צריך לוודא שההבנה שלכם תואמת את המשמעות בטקסט המסוים הזה. חלק זה מתגמל נבחנים שקוראים הרבה טקסטים אקדמיים ונחשפים למילים במגוון הקשרים, ופחות נבחנים שלמדו רשימות מילים בעל פה בלי הקשר.
החלק הרביעי והמשמעותי ביותר מבחינת נפח הוא הבנת הנקרא (Reading Comprehension). בחלק זה תקבלו קטעי קריאה אקדמיים באורך בינוני עד ארוך, ולאחר כל קטע סדרת שאלות הבודקות הבנה כללית של הטקסט, זיהוי פרטים ספציפיים, הבנת כוונת הכותב, הסקת מסקנות והבנת מילים בהקשר בתוך הקטע עצמו. זהו החלק שדורש הכי הרבה ריכוז וניהול זמן נבון, מכיוון שקריאה מהירה ומדויקת של הטקסט היא המפתח להצלחה, ולכן מומלץ להתאמן מראש על קריאת כתבות באנגלית ברמה אקדמית כדי להתרגל לקצב ולסגנון הכתיבה.
מבחינת מספר השאלות וחלוקת הזמן, המבחן כולו ניתן במסגרת זמן קבועה מראש, כאשר שאלות ההשלמה והניסוח מחדש בדרך כלל תופסות פחות זמן לכל שאלה בהשוואה לקטעי הבנת הנקרא, שדורשים גם קריאה וגם ניתוח. מכיוון שהיחס המדויק בין מספר השאלות בכל חלק, כמו גם משך הזמן הכולל, יכולים להשתנות בין גרסאות המבחן (הנייר לעומת הגרסה הממוחשבת האדפטיבית אמירנט), מומלץ מאוד לבדוק את הנתונים המעודכנים והמדויקים ביותר ישירות באתר המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (נט"ע), שם מתפרסם המידע הרשמי לגבי מבנה מבחן אמירם וטווחי הציונים בכל מועד.
הדרך הטובה ביותר להכיר את קצב הזמן בפועל היא תרגול תחת תנאי זמן אמיתיים, כך שתדעו בדיוק כמה דקות אתם יכולים להקדיש לכל שאלה מבלי להיתקע. שילוב של תרגול עצמי לצד ליווי מקצועי במסגרת קורס אנגלית מובנה, יכול לשפר משמעותית את הביטחון והמהירות שלכם בכל אחד מארבעת חלקי מבחן אמירם.
אחת השאלות הראשונות שכל נבחן שואל היא פשוטה: כמה נקודות צריך בדיוק כדי להיפטר מקורסי אנגלית באוניברסיטה בעקבות מבחן אמירם? התשובה, למרבה הכאב, אינה אחידה. מבחן אמירם (הידוע גם כאמירנט) מדורג בסולם ציונים ארצי, אך כל מוסד אקדמי – אוניברסיטה, מכללה או בית ספר גבוה להנדסה – רשאי לקבוע רף מעבר משלו לכל רמה. המשמעות היא שאותו ציון עצמו עשוי להספיק לפטור מלא במוסד אחד, ובמוסד אחר להשאיר אתכם עדיין חייבים בקורס השלמה אחד או שניים.
כך למשל, אוניברסיטת תל אביב מפרסמת באתרה הרשמי את מדיניות הפטור והדרישות המדויקות באנגלית לכל מסלול לימודים, ומומלץ לבדוק אותה מראש.
לכן, לפני שנרשמים למבחן, חשוב לבדוק מול המזכירות האקדמית או מול אתר המוסד שלכם מהו הרף המדויק הנדרש, ולא להסתמך על שמועות או על מה שחבר סיפר.
מעבר לשאלת הרף, יש לוח רמות סטנדרטי שרוב המוסדות בישראל מאמצים בגרסאות דומות, וכדאי להכיר אותו כדי להבין לאן הציון שלכם ממקם אתכם:
ההבדל בין הרמות הללו הוא לא רק עניין טכני של מספר קורסים – הוא משפיע ישירות על לוח הזמנים שלכם לתואר, על שכר הלימוד הנוסף שתשלמו עבור קורסי אנגלית שאינם חלק מהתואר עצמו, ועל העומס האקדמי בשנה הראשונה. סטודנט שמקבל פטור מלא נכנס ישר ללימודי המקצוע, בעוד סטודנט שמדורג ב'בסיסי' עשוי למצוא את עצמו משלב קורסי אנגלית לצד קורסי מבוא, מה שמעמיס משמעותית על סמסטר עמוס ממילא.
מכאן נובעת החשיבות של הכנה רצינית למבחן אמירם באנגלית: כל עשר נקודות שתעלו בציון עשויות לחסוך לכם קורס שלם, סמסטר של זמן ולא מעט כסף.
חשוב גם להבין שהציון במבחן אמירם אינו סטטי – הוא בדרך כלל תקף לתקופה מוגבלת, ולעיתים מוסדות דורשים הצגת ציון עדכני יחסית למועד הרישום לתואר. מי שנבחן מוקדם מדי ולא עמד ברף המבוקש, יכול (ולרוב גם כדאי לו) להיבחן שוב לאחר תקופת הכנה ממוקדת, ולנסות לשפר את הדירוג לפני שהחיוב בקורסים נכנס לתוקף. בדיוק בגלל זה מומלץ להתייחס למבחן הראשון ברצינות מרבית, ולא כאל 'ניסיון בדיקה' – כל נקודה חשובה, וההבדל בין רמת מתקדמים א' לרמת פטור עשוי להיות פער של שאלות בודדות בלבד.
אם אתם מזהים שהרמה הנוכחית שלכם רחוקה מהיעד, ייתכן שכדאי להשקיע בליווי מובנה יותר: אינגליש סנטר בית ספר לאנגלית מציע מסלולי לימוד ממוקדים שיכולים לצמצם את הפער בזמן קצר יחסית, ולעיתים אף לחסוך קורס שלם באקדמיה. בין היתר קיים שם קורס אנגלית אונליין ברמת מתקדמים שנבנה בדיוק עבור מי שרוצה לעלות רמה לפני מבחן כמו אמירם.
חשוב גם לזכור שהציון במבחן הוא לא רק עניין טכני של מעבר קורסים – הוא חלק ממערכת רחבה יותר שנועדה לוודא שכל בוגר אקדמי שולט באנגלית ברמה שתשרת אותו גם מעבר לתואר, בעבודה, במחקר ובקריאת חומרים מקצועיים, ולכן שווה להתייחס לתהליך ההכנה למבחן אמירם באנגלית כהשקעה ולא כמכשול בירוקרטי בלבד.
הכנה נכונה למבחן אמירם באנגלית היא לא עניין של מזל, אלא של תכנון מסודר וניצול נבון של הזמן שיש לכם עד מועד הבחינה. הצעד הראשון הוא לקבוע כמה שבועות עומדים לרשותכם ולחלק אותם לשלבים ברורים: היכרות עם מבנה המבחן, בניית אוצר מילים, תרגול הבנת הנקרא וכתיבה, ולבסוף – סימולציות מלאות בתנאי זמן אמיתיים. מי שיש לו חודש עד חודשיים פנויים יכול להקדיש כשעה-שעתיים ביום, בעוד מי שנשארו לו שבועיים בלבד צריך להתרכז בעיקר בתרגול ממוקד של השאלות המאתגרות ביותר עבורו אישית.
מומלץ לבנות לוח זמנים שבועי קבוע במקום ללמוד באופן אקראי. כך למשל אפשר לייעד יום או יומיים בשבוע לאוצר מילים, יום נוסף להבנת הנקרא, ויום שלישי לתרגילי דקדוק וכתיבה. עקביות חשובה יותר מאינטנסיביות – עדיף ללמוד ארבעים דקות בכל יום מאשר לנסות 'לדחוס' הכל בסוף שבוע אחד. כדי לבסס את היסודות ולחזק את הביטחון בשפה, שווה לשלב גם קורס אנגלית מובנה לצד הלמידה העצמית, כזה שנותן משוב שוטף ומצביע בדיוק על הפערים שדורשים חיזוק לקראת מבחן אמירם.
אחד המשאבים היעילים ביותר להכנה הוא הרחבת אוצר המילים האקדמי, שכן חלק ניכר מהציון במבחן אמירם נשען על היכולת להבין טקסטים ברמה גבוהה. כדאי לבנות רשימת מילים יומית, לתרגל אותה בכרטיסיות או באפליקציה, ולחזור עליה שוב ושוב לאורך השבועות. משאב שימושי נוסף הוא מילון אנגלית עברי מומלץ, שמאפשר לבדוק משמעויות מדויקות ולהבין ניואנסים בין מילים דומות, מה שקריטי במיוחד בשאלות הבנת הנקרא ובשאלות ניסוח מחדש.
בנוסף ללימוד עצמי, מומלץ מאוד לתרגל עם דוגמאות שאלות אמיתיות בסגנון המבחן. הנה כמה סוגי תרגולים שכדאי לשלב בלוח הזמנים שלכם:
כדי לתרגל בצורה איכותית, שווה להיעזר גם בחומרי קריאה מגוונים באנגלית ברמה אקדמית – מאמרים, ידיעות חדשותיות או אפילו ספר באנגלית ברמה מתאימה. קריאה שוטפת ומגוונת מחדדת את ההיכרות עם מבנים תחביריים מורכבים ומרחיבה את אוצר המילים בצורה טבעית, בדיוק כמו הטקסטים שמופיעים במבחן עצמו. מי שמעוניין להתאמן בסביבה מובנית ומקצועית יכול לבחון גם קורס אנגלית אונליין ברמה מתקדמים, שמתמקד בדיוק ברמת השפה הנדרשת לפטור מקורסי אנגלית אקדמית.
מעבר לתוכן הלימודי, יש כמה טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן ביום המבחן עצמו, כי הן עלולות לפגוע בציון גם אם הידע קיים:
חרדת בחינות היא גורם נוסף שמשפיע רבות על הביצועים, גם אצל נבחנים שהתכוננו היטב מבחינה לימודית. נשימות עמוקות, הגעה מוקדמת למקום הבחינה, ותרגול מודע של תרחישי לחץ מראש יכולים לעזור מאוד. אם אתם מזהים אצלכם תחושות של חרדה סביב מבחנים, כדאי לקרוא את המאמר סובלים מחרדת מבחנים? יש לזה פתרון, שמציע כלים מעשיים להתמודדות עם הלחץ לפני ובמהלך הבחינה עצמה. שילוב של תוכנית לימוד סדורה, תרגול מותאם ותשומת לב למצב הנפשי ביום המבחן הוא המתכון האמיתי להצלחה במבחן אמירם באנגלית.
מבחן אמירם בנוי כמבחן אמריקאי רב-ברירתי (Multiple Choice), ומטרתו לבחון את רמת האנגלית האקדמית של הנבחן בארבעה תחומים מרכזיים: השלמת משפטים, ניסוח מחדש, אוצר מילים בהקשר וכמובן הבנת הנקרא. חשוב להבין כבר מההתחלה שהמבחן אינו בודק ידע בדקדוק בצורה מבודדת, אלא את היכולת שלכם להבין טקסטים אקדמיים, לזהות מבנים לשוניים נכונים ולהסיק מסקנות מהקשר – בדיוק כפי שתידרשו לעשות בקריאת מאמרים ומצגות באנגלית לאורך התואר. מי שמכיר מראש את חלקי המבחן, את סוג השאלות ואת קצב הזמן הנדרש, מגיע רגוע יותר ומנצל את הזמן בצורה חכמה במקום להתפזר.
החלק הראשון, השלמת משפטים (Sentence Completion), מציג לפניכם משפט עם מקום פנוי אחד או שניים, ועליכם לבחור מתוך ארבע אפשרויות את המילה או צירוף המילים שמשלימים אותו בצורה תקינה מבחינה דקדוקית ולוגית כאחד. חלק זה בוחן בו-זמנית שליטה בזמנים, במילות קישור, במבנים תחביריים ובהיגיון של המשפט כולו – ולכן לא מספיק לזהות מילה "שנשמעת טוב", אלא צריך להבין את המשמעות המלאה של המשפט. חלק זה נחשב לרוב לקצר יחסית מבחינת זמן קריאה לכל שאלה, ולכן הוא מקום טוב "לחסוך זמן" לקראת החלקים הכבדים יותר של המבחן.
החלק השני הוא ניסוח מחדש (Restatement), ולדעת רבים מהנבחנים זהו החלק המאתגר ביותר. בכל שאלה תוצג לכם פסקה קצרה או משפט מורכב, ותתבקשו לבחור מבין ארבע אפשרויות את המשפט שמנסח מחדש את אותו רעיון במילים שונות – מבלי לשנות את המשמעות המקורית, להוסיף מידע או להשמיט פרט חשוב. חלק זה דורש הבנה עמוקה של הטקסט ולא רק זיהוי מילים דומות, ולכן חשוב להתאמן עליו במיוחד באמצעות תרגול אוצר מילים באנגלית רחב, שמאפשר לזהות מילים נרדפות וניסוחים חלופיים במהירות.
החלק השלישי, אוצר מילים בהקשר (Vocabulary in Context), בוחן את היכולת שלכם להבין את המשמעות המדויקת של מילה או ביטוי כפי שהם מופיעים בתוך משפט או קטע נתון – גם אם למילה יש כמה משמעויות אפשריות בשפה. לרוב תתבקשו לבחור את המילה הנרדפת המתאימה ביותר להקשר הספציפי, מה שאומר שגם אם אתם מכירים את המילה "בוואקום", עדיין צריך לוודא שההבנה שלכם תואמת את המשמעות בטקסט המסוים הזה. חלק זה מתגמל נבחנים שקוראים הרבה טקסטים אקדמיים ונחשפים למילים במגוון הקשרים, ופחות נבחנים שלמדו רשימות מילים בעל פה בלי הקשר.
החלק הרביעי והמשמעותי ביותר מבחינת נפח הוא הבנת הנקרא (Reading Comprehension). בחלק זה תקבלו קטעי קריאה אקדמיים באורך בינוני עד ארוך, ולאחר כל קטע סדרת שאלות הבודקות הבנה כללית של הטקסט, זיהוי פרטים ספציפיים, הבנת כוונת הכותב, הסקת מסקנות והבנת מילים בהקשר בתוך הקטע עצמו. זהו החלק שדורש הכי הרבה ריכוז וניהול זמן נבון, מכיוון שקריאה מהירה ומדויקת של הטקסט היא המפתח להצלחה, ולכן מומלץ להתאמן מראש על קריאת כתבות באנגלית ברמה אקדמית כדי להתרגל לקצב ולסגנון הכתיבה.
מבחינת מספר השאלות וחלוקת הזמן, המבחן כולו ניתן במסגרת זמן קבועה מראש, כאשר שאלות ההשלמה והניסוח מחדש בדרך כלל תופסות פחות זמן לכל שאלה בהשוואה לקטעי הבנת הנקרא, שדורשים גם קריאה וגם ניתוח. מכיוון שהיחס המדויק בין מספר השאלות בכל חלק, כמו גם משך הזמן הכולל, יכולים להשתנות בין גרסאות המבחן (הנייר לעומת הגרסה הממוחשבת האדפטיבית אמירנט), מומלץ מאוד לבדוק את הנתונים המעודכנים והמדויקים ביותר ישירות באתר המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (נט"ע), שם מתפרסם המידע הרשמי לגבי מבנה המבחן בכל מועד.
הדרך הטובה ביותר להכיר את קצב הזמן בפועל היא תרגול תחת תנאי זמן אמיתיים, כך שתדעו בדיוק כמה דקות אתם יכולים להקדיש לכל שאלה מבלי להיתקע. שילוב של תרגול עצמי לצד ליווי מקצועי, כמו למשל במסגרת קורס אנגלית אונליין ברמה מתקדמים, יכול לשפר משמעותית את הביטחון והמהירות שלכם בכל אחד מארבעת חלקי המבחן.
אחת השאלות הראשונות שכל נבחן שואל היא פשוטה: כמה נקודות צריך בדיוק כדי להיפטר מקורסי אנגלית באוניברסיטה? התשובה, למרבה הכאב, אינה אחידה. מבחן אמירם (הידוע גם כאמירנט) מדורג בסולם ציונים ארצי, אך כל מוסד אקדמי – אוניברסיטה, מכללה או בית ספר גבוה להנדסה – רשאי לקבוע רף מעבר משלו לכל רמה. המשמעות היא שאותו ציון עצמו עשוי להספיק לפטור מלא במוסד אחד, ובמוסד אחר להשאיר אתכם עדיין חייבים בקורס השלמה אחד או שניים.
לכן, לפני שנרשמים למבחן, חשוב לבדוק מול המזכירות האקדמית או מול אתר המוסד שלכם מהו הרף המדויק הנדרש, ולא להסתמך על שמועות או על מה שחבר סיפר.
מעבר לשאלת הרף, יש לוח רמות סטנדרטי שרוב המוסדות בישראל מאמצים בגרסאות דומות, וכדאי להכיר אותו כדי להבין לאן הציון שלכם ממקם אתכם:
ההבדל בין הרמות הללו הוא לא רק עניין טכני של מספר קורסים – הוא משפיע ישירות על לוח הזמנים שלכם לתואר, על שכר הלימוד הנוסף שתשלמו עבור קורסי אנגלית שאינם חלק מהתואר עצמו, ועל העומס האקדמי בשנה הראשונה. סטודנט שמקבל פטור מלא נכנס ישר ללימודי המקצוע, בעוד סטודנט שמדורג ב'בסיסי' עשוי למצוא את עצמו משלב קורסי אנגלית לצד קורסי מבוא, מה שמעמיס משמעותית על סמסטר עמוס ממילא. מכאן נובעת החשיבות של הכנה רצינית: כל עשר נקודות שתעלו בציון עשויות לחסוך לכם קורס שלם, סמסטר של זמן ולא מעט כסף.
חשוב גם להבין שהציון במבחן אמירם אינו סטטי – הוא בדרך כלל תקף לתקופה מוגבלת, ולעיתים מוסדות דורשים הצגת ציון עדכני יחסית למועד הרישום לתואר. מי שנבחן מוקדם מדי ולא עמד ברף המבוקש, יכול (ולרוב גם כדאי לו) להיבחן שוב לאחר תקופת הכנה ממוקדת, ולנסות לשפר את הדירוג לפני שהחיוב בקורסים נכנס לתוקף. בדיוק בגלל זה מומלץ להתייחס למבחן הראשון ברצינות מרבית, ולא כאל 'ניסיון בדיקה' – כל נקודה חשובה, וההבדל בין רמת מתקדמים א' לרמת פטור עשוי להיות פער של שאלות בודדות בלבד.
המידע הרשמי והמעודכן ביותר לגבי מבנה הציונים, טווחי הרמות והדרישות המדויקות מתפרסם באתר המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (נט"ע), שאחראי על עריכת המבחן בפועל – ומומלץ לבדוק אותו לפני כל הרשמה. במקביל, אם אתם מזהים שהרמה הנוכחית שלכם רחוקה מהיעד, ייתכן שכדאי להשקיע בליווי מובנה יותר: קורס אנגלית ממוקד יכול לצמצם את הפער בזמן קצר יחסית, ולעיתים אף לחסוך קורס שלם באקדמיה. באינגליש סנטר, למשל, קיים קורס אנגלית אונליין ברמת מתקדמים שנבנה בדיוק עבור מי שרוצה לעלות רמה לפני מבחן כמו אמירם.
חשוב גם לזכור שהציון במבחן הוא לא רק עניין טכני של מעבר קורסים – הוא חלק ממערכת רחבה יותר שנועדה לוודא שכל בוגר אקדמי שולט באנגלית ברמה שתשרת אותו גם מעבר לתואר, בעבודה, במחקר ובקריאת חומרים מקצועיים, ולכן שווה להתייחס לתהליך ההכנה כהשקעה ולא כמכשול בירוקרטי בלבד.
הכנה נכונה למבחן אמירם היא לא עניין של מזל, אלא של תכנון מסודר וניצול נבון של הזמן שיש לכם עד מועד הבחינה. הצעד הראשון הוא לקבוע כמה שבועות עומדים לרשותכם ולחלק אותם לשלבים ברורים: היכרות עם מבנה המבחן, בניית אוצר מילים, תרגול הבנת הנקרא וכתיבה, ולבסוף – סימולציות מלאות בתנאי זמן אמיתיים. מי שיש לו חודש עד חודשיים פנויים יכול להקדיש כשעה-שעתיים ביום, בעוד מי שנשארו לו שבועיים בלבד צריך להתרכז בעיקר בתרגול ממוקד של השאלות המאתגרות ביותר עבורו אישית.
מומלץ לבנות לוח זמנים שבועי קבוע במקום ללמוד באופן אקראי. כך למשל אפשר לייעד יום או יומיים בשבוע לאוצר מילים, יום נוסף להבנת הנקרא, ויום שלישי לתרגילי דקדוק וכתיבה. עקביות חשובה יותר מאינטנסיביות – עדיף ללמוד ארבעים דקות בכל יום מאשר לנסות ל"דחוס" הכל בסוף שבוע אחד. כדי לבסס את היסודות ולחזק את הביטחון בשפה, שווה לשלב גם קורס אנגלית מובנה לצד הלמידה העצמית, כזה שנותן משוב שוטף ומצביע בדיוק על הפערים שדורשים חיזוק.
אחד המשאבים היעילים ביותר להכנה הוא הרחבת אוצר המילים האקדמי, שכן חלק ניכר מהציון במבחן אמירם נשען על היכולת להבין טקסטים ברמה גבוהה. כדאי לבנות רשימת מילים יומית, לתרגל אותה בכרטיסיות או באפליקציה, ולחזור עליה שוב ושוב לאורך השבועות. משאב שימושי נוסף הוא מילון אנגלית עברי מומלץ, שמאפשר לבדוק משמעויות מדויקות ולהבין ניואנסים בין מילים דומות, מה שקריטי במיוחד בשאלות הבנת הנקרא ובשאלות ניסוח מחדש.
בנוסף ללימוד עצמי, מומלץ מאוד לתרגל עם דוגמאות שאלות אמיתיות בסגנון המבחן. הנה כמה סוגי תרגולים שכדאי לשלב בלוח הזמנים שלכם:
כדי לתרגל בצורה איכותית, שווה להיעזר גם בחומרי קריאה מגוונים באנגלית ברמה אקדמית – מאמרים, ידיעות חדשותיות או אפילו ספר באנגלית ברמה מתאימה. קריאה שוטפת ומגוונת מחדדת את ההיכרות עם מבנים תחביריים מורכבים ומרחיבה את אוצר המילים בצורה טבעית, בדיוק כמו הטקסטים שמופיעים במבחן עצמו. מי שמעוניין להתאמן בסביבה מובנית ומקצועית יכול לבחון גם קורס אנגלית אונליין ברמה מתקדמים, שמתמקד בדיוק ברמת השפה הנדרשת לפטור מקורסי אנגלית אקדמית.
מעבר לתוכן הלימודי, יש כמה טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן ביום המבחן עצמו, כי הן עלולות לפגוע בציון גם אם הידע קיים:
חרדת בחינות היא גורם נוסף שמשפיע רבות על הביצועים, גם אצל נבחנים שהתכוננו היטב מבחינה לימודית. נשימות עמוקות, הגעה מוקדמת למקום הבחינה, ותרגול מודע של תרחישי לחץ מראש יכולים לעזור מאוד. אם אתם מזהים אצלכם תחושות של חרדה סביב מבחנים, כדאי לקרוא את המאמר סובלים מחרדת מבחנים? יש לזה פתרון, שמציע כלים מעשיים להתמודדות עם הלחץ לפני ובמהלך הבחינה עצמה. שילוב של תוכנית לימוד סדורה, תרגול מותאם ותשומת לב למצב הנפשי ביום המבחן הוא המתכון האמיתי להצלחה במבחן אמירם.
אם אהבתם את הכתבה ואתם מתכוננים למבחן אמירם באנגלית ומחפשים בית ספר לאנגלית שילווה אתכם עד לציון הפטור, או קורס לילדכם, מורה פרטי או קורס דיגיטלי ממוקד למבחן, תוכלו להשאיר לנו טלפון כאן ואנחנו נשלח את הפרטים שלכם לבית ספר אחד שיחזור אליכם עם פרטים.
מבחן אמירם באנגלית הוא מבחן רמה אקדמי הבודק הבנת הנקרא ואוצר מילים באנגלית ברמה גבוהה. אוניברסיטאות ומכללות בישראל משתמשות בציון כדי לקבוע אם הסטודנט פטור מקורסי אנגלית או צריך להשלים רמות לפני שיוכל להתקדם בלימודים.
אין ציון "עובר" אחד קבוע — כל מוסד קובע סף פטור משלו, בדרך כלל בין 85 ל-134 בסולם המבחן. לפרטים המדויקים לפי מוסד כדאי לבדוק את מדיניות הפטור הרשמית של האוניברסיטה שבה לומדים, למשל <a href='https://go.tau.ac.il/he/ba/english' target='_blank' rel='noopener'>אוניברסיטת תל אביב</a>.
תלוי ברמת האנגלית ההתחלתית: מי שכבר קרוב לרמת פטור יכול להסתפק בשבועיים-שלושה של תרגול ממוקד, בעוד שמי שמתחיל מרמה בינונית-נמוכה זקוק לרוב לחודש עד חודשיים של לימוד אוצר מילים באנגלית והבנת הנקרא לפני שניגש למבחן.
כן, ניתן לגשת שוב למבחן אמירם, אך יש להמתין פרק זמן מסוים בין מועדים ולשלם עלות נוספת בכל ניסיון. לכן עדיף להשקיע בהכנה יסודית מראש ולהגיע מוכנים ככל האפשר לניסיון הראשון.
אמירם הוא מבחן בעל-פה/כתוב המתקיים בפריסה מוגבלת יותר, בעוד שאמירנט הוא הגרסה הממוחשבת הנפוצה יותר הזמינה במרבית המרכזים. שני המבחנים נבנים ומדורגים על ידי אותו גוף, המרכז הארצי לבחינות והערכה (נט"ע), והציונים שלהם מקבילים.